נחתנו בצ׳נגדו, העיר המרכזית במחוז סצ׳ואן. העיר וסביבתה מונים 14 מיליון סינים, כאשר הפרובינציה עצמה כוללת 80 מיליון תושבים. דומה בשטח ובאוכלוסייה לגרמניה, מטורף! מיד עם הגעתנו נתקלנו בנהג שוקיסט שלא הבין איך להכניס את כל הציוד והמזוודות לאוטו. לאחר שיחת הרגעה מוויבר המדריך שלנו העניינים הסתדרו. נסענו למלון במרכז העיר, שהתבררה כמרכז אורבני אדיר. אף אחד מאיתנו לא ציפה למאות גורדי השחקים המודרניים, כבישים ומחלפי ענק, שלטים ומסכים בכמויות ומכוניות פאר. המלון שלנו היה הוסטל לצעירים וקיבלנו בו חדר אחד לכולנו עם מיטות קומותיים. אכלנו במסעדה שעל גג ההוסטל, שהייתה המוצלחת ביותר עד כה בטיול. אוכל סיני ומערבי בשפע ותפריט באנגלית סופסוף.
למחרת, פגשנו את וויבר לראשונה ונסענו נסיעה ארוכה צפון מערבה מהעיר לשמורה שנקראת וולונג. אחת משמורות הפנדות הגדולות בסין. השמורה נמצאת גבוה בין ההרים היפים והירוקים. הפנדות הם ייצור דבילי למדי. מבלה את מרבית שעות היום באכילת במבוק, שזהו המזון היחיד שלו. חיה מגושמת ופרוותית שמסיבה לא מובנת גרומת לאנשים לאהוב אותה במיוחד. נשכבת על הגב ולועסת את ענפי הבמבוק. הפנדות היו בסכנת הכחדה חמורה עד לפני כמה שנים, אך בשל מבצע הצלה של הסינים – הפנדות כבר נחלצו ממנה. כיום יש כ-1800 פנדות שחיות בטבע ועוד כ-400 שחיות בבתי גידול. האזור הזה הוא אחד מבתי המחיה הטבעיים האחרונים שנשארו לפנדות.
חזרנו לאוטו והתחלנו בנסיעה הארוכה בחזרה לצ׳נגדו. אחרי שאכלנו בדרך הגענו למקדש הבודיהיסטי וונשו במרכז העיר. עם כמה שהעיר סוערת ופעילה אזור המקדש הוא מאוד שליו ושקט. מעט מאוד סינים באזור וחורש ירוק שמסתיר את העובדה שאנחנו באמצע כרך. המקדש מאוד מטופח וצבעוני. גם כאן שולט הצבע האדום בשילוב של שלל קישוטים ועיטורים סיניים. פסלים של דרקונים וחיות פזורים על פינות גגות הרעפים של המקדש. חזרנו לרכב ונסענו לפיפולס פארק. הגן הציבורי הגדול של צ׳אנגדו. גם ירוק מלא מדשאות ופרחים. תעלות מים וגשרים בכל פינה ואגם גדול עליו שטים בסירות עץ קטנות. חלפנו ליד בתי תה רבים, אך בשל החום לא העזנו לקנות תה חם. הסינים לא נוהגים לשתות משקאות קרים כלל, במקרה הטוב הם פושרים. חזרנו למלון, אכלנו ארוחת ערב ויצאנו לרחוב ווייד אנד נרוו סטריט המפורסם שליד ההוסטל. מיד קנינו מיץ מגעיל ששמו בתוכו קרח יבש וגרמו לו לבעבע ולהוציא אדים. ראינו את עשרות הדוכנים הצבעוניים ונגעלנו מריח הטופו השחור המסריח. באמצע הרחוב נכנסנו לתיאטרון קטן וצפינו במופע בסטייל האופרה של בייג׳ינג. המופע כלל מוזרויות מכל הסוגים, ריקודים, סטנדאפ, ג׳אגלינג וגולת הכותרת שהיא מופע החלפת המסיכות. רקדנים שמחליפים את המסכות שלהם באלפית שנייה מול העיניים שלך. הצלחנו לאתר כמה מהמוסיקות ההזויות בשזאם. אחד השירים המעצבנים במיוחד יהפוך לשעון המעורר של אלון לשאר הטיול. יצאנו מהרחוב וחזרנו למלון מוקסמים מהאווירה הנעימה.
למחרת אכלנו פנקייקים במלון ופגשנו שוב את וויבר המדריך. יצאנו לנסיעה ארוכה דרומה אל העיר לשאן שבה נמצאת הבודהה הענקית. בדרך עצרנו במטעי תה יפים ועשינו בהם טיול הליכה קצר. הגענו ללשאן – עיר קטנטנה של מיליון תושבים המוקפת בשני נהרות שוצפים- נהר המינג ונהר הדאדו. חנינו על גדת אחד הנהרות ועלינו על ספינת תיירים. הספינה לקחה אותנו כמה מאות מטרים במורד הנהר וממנה נגלה הנוף היפה ביותר של הבודהה. פסל באמת מרשים של בודהה יושבת בגובה של 71 מטרים! הבודהה החצובה הגדולה בעולם. הבודהה נחצבה בסלע במשך 90 שנה ע״י שלושה דורות של בנאים. מדרגות חצובות בסלע האדום משתלשלות מצד הבודהה ומאפשרות למבקרים לעלות ולחזות בבודהה מקרוב. מפגש הנהרות היה אזור סוער מאוד ומלא מערבולות שהקשה על העברת הסחורות לעיר וגרם לסירות רבות לטבוע. הבודהה נחצב מול האזור הזה בנהר כרעיון של אחד הנזירים הבודיהיסטים על מנת להרגיע את הנהר ולהקל על סבלם של האנשים. הנהרות באמת נרגעו מאז, ייתכן בשל נוכחות הבודהה, אך אולי גם בשל עשרות הטונות של הסלעים שנזרקו לנהר בעת הבנייה וריפדו את קרקעיתו. לאחר מכן נסענו למקום בודיהיסטי נוסף בשם אוריינטל בודהה קפיטל. במקום סדרת מערות ופסלי בודהה שנחצבו בסלעי המקום. גם שם ישנם פסלי בודהה עצומים של עשרות מטרים. עברנו במערות ועלינו מאות מדרגות עד לפסל הבודהה המוזהב שבפסגת אחד ההרים שם. מקום יפה, מטופח וציורי מאוד. ירדנו במדרגות צרות ומפחידות בחזרה אל האוטו והתחלנו בנסיעה הארוכה בחזרה לצ׳נגדו. הפעם הנסיעה התארכה ולקחה כשלוש שעות בשל תנועה כבדה. לא ייאמן כמה שהעיר צ׳אנגדו גדולה, רק להגיע מהרינג רווד השני אל הראשון לקח כשעה. וויבר הוריד אותנו בכיכר המרכזית של העיר. אזור גדול מרוצף ומלא בחלקי דשא המוקף במוזיאונים, מזרקות ופסלים. כמובן שגם גורדי השחקים הגבוהים בולטים ומופיעים בכל פינה. אלון החליט לעשות תרגילי אקרובטיקה על הדשא, אך בשנייה שהוא עלה על הדשא שוטר סיני הגיע וגירש אותו. הלכנו את ההליכה הקצרה משם להוסטל, אכלנו ארוחת ערב וכיבסנו את הבגדים. הלכנו לישון יחסית מוקדם משום שלמחרת הטיסה שלנו לליג׳אנג ממריאה בשש ורבע בבוקר.
צ’אנגדו ולשאן
15,877 Replies to “צ’אנגדו ולשאן”