נסיעת האוטובוס עברה מהר מאוד. מעבר הגבול לצ׳ילה התרחש במתחם מטורף תת קרקעי מתחת לאחד מהרי האנדים הגבוהים. מצאתי את עצמי לפנות בוקר בסנטיאגו. בהוסטל שהזמנתי היו נחמדים מאוד אליי ופתחו לי את חדר הטלוויזיה שבו ספה נוחה ושמיכה להעביר את שעות הלילה האחרונות. למרות שלא שילמתי כלל על הלילה הזה. התרגשתי מאוד לפגוש שוב […]
Author: admin
ממלכת היין מנדוזה
עוד נסיעת לילה ארוכה ומתישה עברה לה. נחתנו השקם בבוקר במנדוזה היפה. הלכנו עם כל חפצינו אל ההוסטל שהזמנו מראש. ההליכה עם כל הציוד על הגב הייתה מאוד קשה לפיונה. ההוסטל היה מדהים, בית אמנים מלא בתמונות שצויורו ע״י בעלי ההוסטל. לקחנו כמה דקות לקרוא על מנדוזה ולסדר את מחשבותינו לגבי המשך הזמן כאן. החלטנו […]
קורדובה, סביבתה והעיירה הגרמנית
הגעתי לקורדובה, העיר השנייה בגודלה בארגנטינה. עיר חשובה ומטופחת מאוד. ההוסטל שאותו הזמנתי לא היה יכול לשכן אותי כרגע, כל המיטות היו תפוסות. המיטה שלי תתפנה רק אחרי הצהריים. נאלצתי לפרוק בסלון את כל הציוד ולצאת להסתובב בעיר. הסתובבתי בין הרחובות היפים שביניהם זורם נחל ציורי במיוחד. הגעתי לכיכר המרכזית של העיר ולמקום ממנו מתחיל […]
קפז׳אטה וטוקומאן
שוב בקושי הצלחתי לישון מהחום הנורא של עליית הגג בהוסטל. התעוררתי מטושטש לגמרי השקם לשעון המעורר ויצאנו אל הטרמינל לתפוס את האוטובוס לקפז׳אטה. נרדמתי בשנייה שהתיישבתי על הכסא והתעוררתי כשעה וחצי לאחר מכן כשאנחנו כבר לא בירוק של סלטה, אלא בנופים מדבריים מטורפים. כמות הצבעים השונים שאתה יכול לראות במבט מאלצת אותך להסתכל שוב ולבהות […]
סלטה וסן אנטוניו דה קוברס
הגענו לסלטה בשעות הערב. קלאודיה ואני החלטנו ללכת אל ההוסטל ברגל, על המפה זה לא נראה מרחק כל כך רציני. כבר שמגיעים לעיר מבינים שמדובר במשהו הרבה יותר גדול מחוחוי. הרחובות רחבים בהרבה והבניינים מסודרים ומטופחים יותר. הלכנו דרך שדרת סן מרטין החוצה את פארק סן מרטין הענק שבעיר. בכל פינה דוכני מזון שמוכרים נקניקיות […]
חוחוי, טילקארה והר שבעת הצבעים
נסיעת האוטובוס עברה חלק. אוטובוס מצוין, שוב בסטנדרט של החברות הטובות בפרו. כיסאות נוחים, אוכל, שתייה חופשית ושירותים. מעבר הגבול בין בוליביה לארגנטינה היה אחד הטמטומים הדרום אמריקאיים הגדולים שראיתי. השעה הייתה כמעט שתיים בלילה וכולם עייפים. הבוליביאנים החליטו לבדוק קודם את כל הנוסעים, ורק אחרי שכולם מסיימים יהיה אפשרי להחתים את הדרכון שלהם בצד […]
סוקרה וטריחה
בשונה מהאוטובוס הצפוף לפוטוסי, הפעם הייתי לבד לגמרי באוטובוס לסוקרה. סופר מוזר להיות באוטובוס לבד. לצערי, במהרה הבוליביאנים התחילו למלא אותו מתחנות שונות, כאשר הנהג עצר בתחנה ביציאה מהעיר ולא היה מוכן להתחיל בנסיעה עד שנגיע למספר נוסעים מסוים. דבר שעלה לי בעיכוב של שעה. לא טוב, זה אומר ששוב אגיע לעיר שאני לא מכיר […]
פוטוסי ומכרות הכסף
האוטובוס לפוטוסי היה סופר צפוף. אנשים שעומדים במעבר, תינוקות בוכים ולידי איש גדול ושמן שנוחר. ארבע שעות כיפיות למדי. לפחות הנסיעה עברה בנופים הרריים יפים עם סלעים בזלתיים המתנשאים לשמיים. הגעתי לפוטוסי בעשר בלילה. לא דבר טוב במיוחד להגיע לעיירות ספר עניות באמצע הלילה. לקחתי מונית אל ההוסטל שלי שבמרכז העיר העתיקה. בדרך, מהמראה של […]
סלאר דה אויוני והאגמים הצבעוניים
שוב נחתתי באמצע בלאגן. אחרי שבצ׳ילה כבר התחלתי להרגיש שוב את המערביות. תחנה מרכזית שהיא בעצם אמצע הרחוב. נשים צועקות שמות של מקומות אליהם האוטובוסים מגיעים, דוכני חטיפים ושתייה בכמויות ומכוניות שנוסעות לכל עבר כאילו שאין חוקי תנועה. מדהים ההבדל בין צ׳ילה לבוליביה. לקחתי את הציוד שלי והלכתי אל ההוסטל שלי, שבמזל היה קרוב מאוד […]
סן פדרו דה אטקמה
קח התחילה אחת מנסיעות האוטובוס הנוראיות שהיו בטיול עד כה. 14 שעות של סבל צרוף. כסא לא נוח וצפוף. מאחוריי ישבה ילדה עם תסמונת דאון או משהו בסגנון, כך שכל פעם שהשכבתי את המשענת אחורה כדי ללכת לישון היא תפסה לי בשיער. מה אמורים לעשות במקרה כזה? לבקש? לצעוק? לדבר עם האמא? הדבר המשיך לקרות […]