קולורדו והדרך ליוטה

Posted on August 5, 2019August 5, 2019by admin

הבוקר החלטתי להיות יעיל ולא להתחיל מאוחר עם האחרים. עליתי על האוטו ונסעתי לחקור ולטייל בדנבר. זאת ההזדמנות היחידה שלי ואני כבר שם. החנתי ליד בניין הפרלמנט המפואר ברחוב צדדי. כבר מהרגע הראשון הבנתי שאני במקום שונה לחלוטין מכל הערים בהן הייתי עד עכשיו. עיר אמריקאית ענקית עם כל התחלואות שלה. מאות הומלסים וחבורות שיושבות ברחוב. עד עכשיו בטיול לא באמת הרגשתי חשש שישדדו אותי וכאן לראשונה נכנסתי למצב חשדני ומתגונן. העיר לעומת זאת מאוד יפה ומטופחת. הלכתי ברחובותיה הראשיים, ליד בנייני הממשל ובשדרה ה-16 שמשמשת כמו מדרחוב ענק. גורדי שחקים גבוהים משני הצדדים. ממש הרגשה של מרכז תרבות עולמי. לאחר מכן חזרתי לאוטו ונסעתי לבקר בגנים הבוטאניים המפורסמים של דנבר. גנים עצומים עם אלפי צמחים מכל חלקי העולם. המקום היה כל כך יפה שהסתובבתי שם כמה שעות, משוטט בין אזור לאזור ועוצר להפסקות מול האגמים והבריכות הצבעוניות. חתונה התרחשה במקום וגרמה לסגירת חלק מהאיזורים, דבר שלא הפריע לי להתפלח לאן שרציתי. המקום מאוד יפה ולכן חוץ מהחתונה, המון כלות עשו את צילומים לפני החתונה בין העצים והפרחים. אכלתי שם צהריים ונסעתי בחזרה לבולדר. בבולדר פגשתי שוב את החבר׳ה ויצאנו לשבת לצידו של הנחל שעובר בבולדר. המון אנשים מגיעים לשם לשבת ולהשתזף, ואפילו חלק מעזים ונכנסים למי השלג הקרים. הפעם לא התחשק לי. במקום ישנו מפל עם זרימה חזקה שאנשים גולשים עם אבובים, פחד אלוהים. לאחר מכן נסענו לפרל סטריט, הרחוב הראשי של בולדר שגם הוא הוסב למדרחוב נחמד. רועי נקרא ללכת לעבודה מהרגע להרגע והשאיר אותנו שם. מזל שגם יואב היה עם רכב. אכלנו ארוחת ערב וקינחנו בגלידה. פגשנו את רועי שוב רק בחזרה בביתו. הפעם גם שני השותפים שלו בדירה חזרו. זוג ממש נחמדים שגם מטפסים ומנצלים את הטבע. בערב ישבנו בבית המון אנשים, חברים של השותפים, רועי, אייל, יואב ואני. היה ערב מעולה. התעוררתי מוקדם בבוקר והתארגנתי לנסיעה. דרך ארוכה של 8 שעות לפני, עד לסולט לייק סיטי. הכנתי סנדוויצ׳ים לדרך, נפרדתי מכולם והתחלתי לנסוע. הכביש הלך מערבה והוביל אותי להיתקלות עם הרי הרוקיס האדירים. לא סתם במשך שנים ההרים הללו היוו את המכשול המרכזי בדרך מהחוף המזרחי למערבי ולהיפך. הכביש עולה ועולה ונדמה שלעולם לא יסתיים הטיפוס. גם כאשר סופסוף מגיעים לפאס, מגלים שמיד אחריו ישנו עוד פאס שצריך לעבור. עצרתי אחרי כשעתיים נסיעה בעיירת הסקי המפורסמת וייל ויצאתי לטיול קצר בה. כמויות אנשים ומכוניות אינסופיות שבאו לבקר ולהינות במקום הציורי. אלו שתי עיירות, וייל וליונסהד שמחוברות ביניהן, ושתיהן משרות אווירה אלפינית תיירותית ונחמדה. מלונות סקי עם מרפסות עץ בכל מקום והרים שמרושתים במסלולי גלישה ורכבלים. בגלל שהמקום גבוה מאוד, הרבה פחות חם שם מכל המקומות בהם הייתי בימים האחרונים. עשיתי מסלול הליכה קצר שעלה על ההר ויורד בחזרה בליונסהד. במעבר בוייל גיליתי שבדיוק מתקיים פסטיבל ג׳ז שהגביר את כמות התיירים במקום. חזרתי לרכב והמשכתי בדרך למטה מההרים. כשיורדים מהרוקיס במערב, כאילו מגיעים לעולם אחר. בין רגע הנוף משתנה מהיערות האלפינים הירוקים למדבר צחיח ושומם. סלעי חול, אבנים ומצוקים אדומים בכל מקום. ככה אני מדמיין שנראה מאדים. אכלתי צהריים בעיירה גרנד ג׳נקשיין והמשכתי בדרכי מערבה ליוטה. הבנתי שלא אגיע היום לסולט לייק שכן נשארו לי עוד כמה שעות, אך ניסיתי לצמצם את המרחק כמה שניתן. המשכתי בנסיעה ובחציית מדבריות יוטה. עברתי ליד הפארק הלאומי ארצ׳ס והעיירה מואב ועצרתי בחניון לילה למשאיות כשעה נסיעה מסולט לייק סיטי. מוקף בכוכבים היפים שלא מופרעים מאורותיהם של יישובים באזור.