קיטו העתיקה, הטלפריקו, אוטבאלו ואגם קואיקוצ׳ה

Posted on September 16, 2019September 16, 2019by admin

לצד לימודי הספרדית, ניצלתי את הזמן בקיטו לטיולים קצרים באזור ולטיולים ארוכים יותר בסופי השבוע. כבר ביום השני שלי בקיטו, השתתפתי בסדנת בישול מטעם בית הספר ולאחר מכן יצאתי לטייל בקתדרלה של העיר. קתדרלה קתולית ענקית ומפוארת מאוד. המיוחד בה הוא שניתן לעלות עד לקצה שלושת מגדלי הענק שלה. עולים במעלה מיליון מדרגות, רואים את הויטראז׳ים היפים שלה ומגיעים לתצפית עוצרת נשימה של העיר העתיקה. לקתדרלה שלושה צריחים. שני צריחים ״רגילים״ שעליהם ממוקם שעון גדול, וצריח מיוחד הנקרא מגדל הקונדור. ההגעה אל המגדל דורשת ללכת בתוך הגג של הקתדרלה על גשרון עץ עתיק, שבסופו נדרשים לטפס מדרגות ברזל תלולות מאוד באוויר, עשרות מטרים מעל העיר שלמטה. המון אדרנלין בטיפוס, שמשתלם לגמרי כשמגיעים לראש המגדל ורואים את הנוף. בין שני הצריחים שממול אפשר לראות את הפנסיו, פסל ענק של מריה הממוקם על גבעה מדרום לעיר העתיקה. הקורקובאדו של אקוודור.
בערב אותו יום יצאתי לסיור לילה בעיר שאורגן ע״י בית הספר. נלקחנו אל תצפית באחת השכונות הגבוהות שבעיר שממנה ראינו את השקיעה ואת הרי הגעש הסובבים את קיטו. לאחר מכן נסענו אל פסל הפנסיו וראינו אותו מקרוב. רק כשמגיעים לשם מבינים כמה שהפסל גדול וגובהו עשרות מטרים. עלינו אל התצפית שבראש הפסל, שעכשיו כבר היה אחרי השקיעה. לא האמנו למראה אורות העיר הענקית שמרצדים מולנו ולכל האופק. היה ניתן לראות בבירור את בנייני העיר העתיקה והכנסיות שהוארו בצבעים מיוחדים. בראש ההר אכלנו אמפנדס ומאפים מקומיים ושתינו קאנלזו, משקה מסורתי אקוודוריאני שמזכיר סנגרייה ומיוצר מקני סוכר. לאחר מכן נסענו אל מרכז העיר העתיקה והסתובבנו בה. לא האמנתי למראה עיני, העיר פשוט נראית במדויק כמו עיר אירופאית. לא יכול להיות שאני בדרום אמריקה עכשיו. בניינים ספרדיים עתיקים שנשמרו בקפידה ואינסוף כנסיות קתוליות מכל הסוגים. אין פלא שכל העיר העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסקו.
ביום שלמחרת, לאחר שנגמרו הלימודים החלטתי ללכת לעוד אחת האטרקציות המרכזיות של העיר, הרכבל המפורסם שנקרא טלפריקו. הרכבל עולה במעלה הר הגעש פיצ׳ינצ׳ה ומגיע לגובה של 4100 מטר בלבד. משם אפשר להמשיך ברגל והעפיל עד לפסגת הר הגעש שבגובה 4800 מטר. טיול של כארבע שעות לכל כיוון. הצטרף אליי אל הרכבל תלמיד אמריקאי מבית הספר בשם קרטיס, שנמצא בחופשת הסמסטר שלו וניצל את הזמן לטייל וללמוד ספרדית. רק כשעולים על הרכבל מקבלים קנה מידה לפרופורציות והגובה שהוא עולה. מלמעלה העיר נראית קטנטנה אי שם למטה. הנוף שמסביב לא יתואר, אפשר לעמוד ולבהות בו שעות. כל הרי הגעש שבאזור מופיעים באופק כמו עננים ענקיים שפסגותיהם לבנות מקרחונים ושלג. על רקע הנוף האקוודוריאנים בנו נדנדות ענק, שכאשר מתנדנדים עליהם מרגישים כמו שעפים אל הנוף היפהפה. אם הרוח לא הייתה כל כך חזקה וקרה הייתי נשאר שם כל היום. לא היינו יכולים לטפס לפסגת הפיצ׳ינצ׳ה משום שכבר היה מאוחר, אך הסתובבנו באזור התצפית ושתינו בירה מקומית טובה לפני שירדנו בחזרה לעיר.
למחרת הגיע סוף השבוע, יומי שבת וראשון בהם אין לי לימודים. החלטתי לנסוע צפונה ולבקר בעיירה אוטבאלו ובאגם קואיקוצ׳ה היפה שסמוך אליה. הצטרפה אליי לנסיעה סופי, תיירת בריטית שישנה בלילה שעבר אצל לולי ונמצאת בדרכה ללימודי ספרדית של שבוע באוטבאלו. קיבלנו טרמפ מיוחיניו, מנהל בית הספר שהוריד את סופי ואותי בטרמינל הצפוני של העיר, ממנו יוצאים כל האוטובוסים. האוטובוס הפתיע מאוד לטובה והיא חדש נקי ומסודר. לכל כרטיס היה מקום שמור באוטובוס. נסענו כשעתיים בין ההרים והכפרים שבדרך והגענו לאוטובאלו. הלכנו ראשית אל המשפחה המארחת של סופי באוטבאלו בכדי שהיא תוכל להוריד את כל התיקים שלה ולקחנו מונית אל האגם. מדובר בשמורת טבע הסמוכה להר הגעש קוטאקצ׳י. האגם עצמו נמצא בלוע של הר געש ולכן עמוק מאוד וצבעו כחול כהה. סופי ואני יצאנו להליכה של כשעתיים מסביב לאגם. לא היינו יכולים להשלים את ההקפה סביב האגם שלוקחת כארבע שעות. ההליכה יפה מאוד, הולכים על הסכין של הלוע, כאשר בצד אחד רואים את האגם הכחול והיפה ומצד שני עמק כפרי יפהפה בצבעי ירוק וצהוב. חזרנו אל נקודת ההתחלה, בה יש רציף שממנו אפשר לשוט לאי שבמרכז האגם. לנו היו תוכניות אחרות. קפצנו למים לשחייה. התיירים והמקומיים ההמומים הסתכלו עלינו וצילמו אותנו. לא בכל יום מישהו נכנס לשחות באגם שהמים שלו בהחלט קרים (13 מעלות). לאחר מכן עלינו על מונית וחזרנו לאוטבאלו. המיוחד באוטבאלו הוא השוק העצום שמתרחש בה אשר מגיע לשיאו בימי שבת ורביעי. היום היה יום שבת, מזל. זהו אחד השווקים הגדולים והמפורסמים בכל דרום אמריקה! הסתובבנו בשוק בין אלפי הדוכנים שמכרו סוודרים ופונצ׳ואים מצמר אלפקה, אוכלים שונים ומשונים, בדים וכל דבר שאפשרי למכירה בשוק. הצבעים במקום היו כל כך יפים. הכל מאוד צבעוני ואותנטי. קניתי לי סוודר מצמר אלפקה אחרי שהצלחתי להתמקח טוב עם המוכר. לאחר עוד שיטוט בעיר נפרדנו ועליתי על אוטובוס בחזרה לקיטו. בדרך חזרה לקיטו נקלעתי לבעיה. בדיוק התרחש המרתון של העיר ורחובות שלמים נחסמו לתנועה. נאלצתי לרדת מהאוטובוס הרחק מהתחנה שלי ולמצוא את הדרך לבדי. לאחר שהצלחתי להגיע, יצאנו כמה תלמידים מבית הספר לבלות באזור הפאבים והמועדונים של העי, לה מאריסקל. מאוד לא אהבתי את המקום. המוני תיירים, מוסיקה רועשת, רוכלים שמנסים למשוך אותך אל המסעדה שלהם ואווירה מסוכנת שמרגישה כאילו בכל רגע מישהו הולך לשדוד אותך. ישבנו לשתות באחד הפאבים במקום.
את היום שלמחרת הקדשתי בעיקר למנוחה. התעוררתי מאוחר, עשיתי שיעורים ואחרי הצהריים יצאתי אל העיר העתיקה של קיטו. הלכתי אל מוזיאון העיר. מוזיאון יפה שממוקם בבית חולים עתיק. המוזיאון מספר את ההיסטוריה של המקום, מהילידים, לבני האינקה ולעובדים הספרדיים. כיצד העיר הוקמה והתפתחה לאורך השנים. מוזיאון שהפתיע מאוד לטובה והיה מאוד מעניין. בערב חזרתי לבית והתכוננתי נפשית לשבוע העמוס שלפני.