הר קוטופקסי והעיירה מינדו

הגיע סוף שבוע נוסף. גם הפעם היו לי תוכניות רבות. ביום שבת נרשמתי לסיור אל הר הגעש קוטופקסי. נאלצתי להגיע מוקדם בבוקר לנקודת האיסוף של האוטובוס וכמובן שהצלחתי לאחר בחמש דקות ולהגיע אחרון מהקבוצה. המזל הוא שהם חיכו לי. נסענו במשך כשעתיים דרומה, כשלושים תיירים מכל מדינות העולם. המדריך היה עליז וקופצני. עצרנו לארוחת בוקר באמצע הדרך. הפרידו את הצמחוניים לשולחן אחר למרות שקיבלנו את אותו האוכל בדיוק. היגיון דרום אמריקאי. לאחר מכן המשכנו ונכנסנו לשמורה. האוטובוס טיפס וטיפס במעלה דרכי עפר לא הגיוניות. עלינו עוד ועוד ולאט לאט איבדנו את העצים, השיחים, המים הזורמים עד שלבסוף פשוט הגענו לכוכב אחר. מלבד עשבים צהובים ומוזרים נותרנו עם מדבר צהוב- אדמדם – שחור, כשלידינו המפלצת הזו – הר קוטופקסי. אחד ההרים המפורסמים באקוודור שמתנשא לגובה של 5897 מטרים בלבד. האוטובוס עלה במעלה דרך העפר שפשוט לא יכול להיות שקיימת. פיתולים ופיתולים עם בורות ענקיים ואבנים. הרגשתי כמו בנסיעה בג׳יפ בחזרה בבית. לאחר כמה התקפי לב מצד כל הנוסעים הצלחנו להגיע לחניון העליון – בגובה של 4500 מטר. רוח אדירה הכתה בנו שהעלתה המון אבק וחול וולקני. התעטפנו בכל שכבה חמה שהייתה ברשותינו והתחלנו לעלות. הטמפרטורה הייתה חמש מעלות בחניון שבנוסף עליה הייתה הרוח מקפיאת העצמות. ההליכה והטיפוס בגובה הזה קשים מאוד, מתנשפים בכבדות, אך צעד אחר צעד מתקדמים באיטיות. לאורך העלייה הנוף שמאחוריך נראה כמו כוכב אחר, ולכן היו לי תירוצים טובים לעצור באמצע העלייה ולצלם אחורה. הייתי הראשון מהקבוצה שהצליח להגיע אל הבייס קאמפ שבגובה 4864 ובכך שברתי את השיא הקודם שלי שעמד על 4700 בנפאל. מדובר בבקתה קטנה שבה קפיטריה ומיטות בהן המטפסים יכולים לישון. קרול השוויצרית וסאם האוסטרלי שלומדים איתי בבית הספר גם היו בכושר טוב והגיעו קצת אחריי. מכאן חיכינו למדריך שלנו ויצאנו לחלק האחרון של הטיפוס, אל הקרחון שנמצא בגובה של 5000 מטר. העלייה לא הייתה קשה והגענו למרחק מטרים בודדים מהקרח. הופתעתי מאוד מעצמי, כמה שהלכתי את המסלול בקלות בהשוואה לאחרים, והעובדה שלא חטפתי מחלת גבהים בכל צורה שהיא.
הירידה הייתה קלה ומהירה עד לאוטובוס. עכשיו התחיל החלק השני של הפעילות, ירידה למטה באופניים. כמובן שחברת הטיולים לא חישבה נכון את כמות המטיילים והביאה פחות אופניים ממה שהייתה צריכה. אני למזלי הייתי מברי המזל שקיבלו אופניים. האופניים היו די מחורבנות ולמרות זאת ירדתי את דרך העפר במהירות גבוהה תוך שאני מנסה להישאר בריכוז מכל הקפיצות. הגענו לאגם באמצע הדרך, המקום בו התחלפו רוכבי האופניים בשל המחסור. כשרציתי לתת את האופניים למישהו אחר הבנתי שלא נשאר אף אחד שמעוניין, כך יצא שהייתי היחיד שזכה לרדת את שני החלקים באופניים. החלק השני היה מסודר בהרבה וברובו על אספלט. עלינו שוב על האוטובוס ובדרך חזרה אכלנו שוב באותו מקום ארוחת צהריים מאוחרת. הגעתי בחזרה לבית בקיטו מאוחר ושרוף לחלוטין מהשמש החזקה שבגובה. פייר ואליזי צחקו עליי והביאו לי משחת אלוורה צרפתית.
למחרת החלטתי לנסוע למקום נוסף, הפעם לעיירה מינדו שנמצאת מצפון לקיטו. לקחתי אוטובוס מוקדם בבוקר ונסעתי כשעתיים וחצי. מינדו נמצאת באמצע יער גשם מדהים המוקף בהרים שגם הם מכוסים בעצים. באמצע הדרך האוטובוס עצר מסיבה לא ברורה ועמד במקום כשעה. כנראה שהכביש היה סגור או משהו דומה. לבסוף הגעתי למינדו, עיירה קטנטנה מוקפת הרים מכוסים עצים בצבעי ירוק בוהק. בדיוק הסתיים מרתון מינדו כשהגעתי למקום וצפיתי בהמון רצים מסיימים את המסלול. לקחתי מונית אל האטרקציה המרכזית שרציתי לעשות במינדו, שביל המפלים. רוטה דה לה קאסקאדס בספרדית. המונית הובילה אותי במעלה דרך עפר מתפתלת עד לרכבל מאולתר שעובר גבוה גבוה מעל היער. זו הגישה אל שביל המפלים. נכנסתי לרכבל, שנראה כמו סלסלת מתכת פתוחה ומרחפת. הנסיעה מדהימה ובמהלכה אתה באמת מבין שזהו אמצע הג׳ונגל. עצים ירוקים מופיעים לכל האופק ולא משנה כמה ולאן מסתכלים. הגעתי לצד השני והתחלתי ללכת בשביל. טיילתי לי במשך כשעתיים וחצי בתוך הג׳ונגל הסבוך והיפהפה. לא היו הרבה אנשים ולכן ברוב ההליכה הרעשים היחידים ששומעים הם רחשי היער. הגעתי לשבעה מפלים יפים לאורך הדרך. בחלקם אפילו הורדתי נעליים וטבלתי במים הקרים. לאחר מכן חזרתי אל הרכבל ועברתי שוב אל הצד השני. הפעם לקחתי מונית אל חוות הפרפרים המפורסמת של מינדו. מקום באמצע היער, שבתוכו חממה עם אלפי פרפרים. מחזה מטורף! פרפרים בכל הצבעים מסתובבים סביבך ונוחתים עליך. בנוסף לחממה, חצר החווה מדהימה לא פחות ונראית כמו גן בוטנאי לכל דבר ועניין. בתי עץ גבוהים נמצאים בין עצי הגן ואפשר לעלות עליהם ולראות את החווה מלמעלה. חזרתי אל חממת הפרפרים ונהנתי מהמקום עוד כחצי שעה. לאחר מכן חזרתי אל מינדו עצמה, הסתובבתי בין בתיה ולקחתי את האוטובוס האחרון בחזרה לקיטו. בסוף הנסיעה דיברתי עם תיירת אוסטרית והצלחתי לא לשים לב ולפספס את התחנה שלי. דבר שהוביל אותי ללכת ברגל בלילה לבדי ברחובות קיטו. לא דבר חכם במיוחד אבל שרדתי. למחרת אתחיל את היומיים האחרונים בבית הספר לפני תחילת הטיול האמיתי.

503 Service Unavailable

Service Unavailable

The server is temporarily unable to service your request due to maintenance downtime or capacity problems. Please try again later.

Additionally, a 503 Service Unavailable error was encountered while trying to use an ErrorDocument to handle the request.