קפז׳אטה וטוקומאן

Posted on January 24, 2020January 24, 2020by admin

שוב בקושי הצלחתי לישון מהחום הנורא של עליית הגג בהוסטל. התעוררתי מטושטש לגמרי השקם לשעון המעורר ויצאנו אל הטרמינל לתפוס את האוטובוס לקפז׳אטה. נרדמתי בשנייה שהתיישבתי על הכסא והתעוררתי כשעה וחצי לאחר מכן כשאנחנו כבר לא בירוק של סלטה, אלא בנופים מדבריים מטורפים. כמות הצבעים השונים שאתה יכול לראות במבט מאלצת אותך להסתכל שוב ולבהות כדי לוודא שזה אמיתי. הכביש התפתל בין עמודי סלע אדומים עצומים ומרבדי פרחים וקקטוסים בעמק שליד. הגענו לקפז׳אטה, עיירה מנומנמת בעלת אווירה שלווה ונינוחה. קלאודיה ואני התאהבנו בעיירה בתוך עשר דקות. אלו המקומות הכיפים שמחוץ למסלול הרגיל אשר נותנים כל כך הרבה מעבר. התמקמנו בהוסטל ויצאנו לסיבוב קצר בעיירה. הלכנו לכיכר המרכזית שהייתה גדולה ויפה עם שוק איכרים במרכזה. לאחר מכן הלכנו אל יקב גדול בפאתי העיר. כמו מנדוזה, גם קפז׳אטה מאוד מפורסמת ביין שלה. ההבדל העיקרי הוא שבקפז׳אטה ישנם ייקבי בוטיק משפחתיים יותר בעוד שבמנדוזה זו תעשייה. היקב נקרא וסיחה סקרטה והוא ממוקם באחוזה מדהימה בפרברי העיירה. מאות דונמים של גפנים הקיפו אותנו מכל עבר, פסגות הרי האנדים הגבוהים בצבצו מבעד לגפנים ובמרכז ניצבה האחוזה עצמה. בניין עתיק ושמור צבוע לבן. וואו, בכזה מקום אני רוצה לגור כשאהיה גדול. קיבלנו סיור קצקצר בייקב והסברים על שיטות ההכנה העכשוויות לעומת המסורתיות וכמובן שסיימנו את הביקור בטעימות יין. קיבלנו ארבעה סוגי יין מצוינים, התחלה נפלאה ליום. אחרי הצהריים נרשמתי לסיור מודרך במדבריות שמסביב לקפז׳אטה בעוד קלאודיה העדיפה להישאר לנוח. אסף אותי מיניבוס עם המדריך הקופצני והאנרגטי קרלוס. נסענו מרחק קצרצר מחוץ לעיר והסתובבנו בין עמודי הסלע האדומים המרהיבים. נכנסנו למערות ונקיקים ביניהם וקיבלנו הסברים על הגאולוגיה במקום והמינרלים הרבים שיוצרים את הצבעים השונים באזור. עצרנו בתצפית יפה על הנהר והעמק הצבעוני והססגוני וטיפסנו במעלה שביל קצר המוביל לעמודי סלע צבעוניים במיוחד. סיימנו את הסיור בשני קרקסים נקיקיים עצומי מימדים המכונים ״גרון השטן״ ו״האמפיתאטרון״. בשני המקומות פשוט מקבלים נקע בצוואר מלהסתכל למעלה אל קצה המצוקים האדומים והעוצמתיים. בטח מדהים לראות את המקום אחרי גשם, כאשר מקצות המצוקים יורדים מפלים. ההד בתוכם נשמע למשך שניות ארוכות. בכניסה לאמפיתאטרון עמד ארגנטינאי שניגן בחלילים ובתופים ויצר אווירה קסומה מההד בתוך הנקיק. בערב נפגשתי עם קלאודיה בהוסטל ונפרדתי ממנה, מחר אקח אוטובוס מוקדם בבוקר אל העיר טוקומאן בעוד שקלאודיה העדיפה להישאר בקפז׳אטה. עברנו ביחד חמישה ימים סופר אינטנסיביים כך שהיה נדמה שאנחנו מטיילים כבר שנה ביחד.
התעוררתי מוקדם מאוד, עוד היה חושך בחוץ, והלכתי עם כל הציוד אל תחנת האוטובוס. גם בנסיעה הזאת הצלחתי להשלים שעות שינה היטב. האוטובוס נאלץ לעבור הרים גבוהים בדרך ולכן על אף שבמפה המרחק קצר, הנסיעה ארכה 8 שעות. עברנו ליד טאפי דה ואלה, כפר אמנים יפהפה שנמצא על גדת אגם ולבסוף הגענו אל סן מיגל דה טוקומאן. לקחתי את כל הציוד והלכתי ברגל אל המלון שהזמנתי. בית משפחה שהפך לקטן מידי עבורם ולכן הם משתמשים בו כעת כבית אירוח. מקום סופר נחמד ויפה, אווירה ביתית אמיתית. בעלת המקום, אנה, הזדעזעה כשאמרתי לה שהלכתי מתחנת האוטובוס ברגל והסבירה לי שלמרות שהעיר יפה מאוד היא ממש לא בטוחה. אופס. הורדתי את כל החפצים, יצאתי לאכול צהריים אחרי הנסיעה הארוכה ולהתרשם מהעיר. יחסית לעיר גדולה האווירה הייתה מאוד מנומנמת, אולי בגלל שהיה יום ראשון. הלכתי אל הכיכר המרכזית והסתובבתי ברחובותיה הראשיים של העיר. גם זו עיר קולוניאלית ויפה עם כנסיות קתוליות גדולות בכל פינה וכיאה לארגנטינה דוכני בשר וסנדוויצ׳ים גם קיימים בשפע. סיימתי את היום בפאב מקומי שלהפתעתי גם היה רגוע לחלוטין, מה קורה לעיר הזאת שבה אחת האוניברסיטאות הגדולות והחשובות בארגנטינה?
למחרת החלטתי לקחת את היום באיזי, חופשה מהחופשה. להישאר בעיר במקום לצאת ולטייל בכפרי היונגאס שבאזור. הימים האחרונים היו מאוד עמוסים כך שהרגשתי שאני חייב הפסקה. נמושה שכמוני. ניצלתי את היום בלהסתובב ברוגע בפארק העירוני העצום של העיר, לבקר במוזיאון העצמאות הארגנטינאי. טוקומאן היא המקום בו התחיל המרד נגד הספרדים וכמו כן המקום בו הוכרזה עצמאות ארגנטינה. לעומת אתמול, היום העיר הייתה הרבה יותר פעילה ובאווירת הכנה לקראת הקריסמס. תפילה המונית נקראה בקולי קולות ברחוב בסמוך לקתדרלה המרכזית ואנשים רקדו ברחובות.
בערב נפרדתי מאנה, בעלת הבית, אליה התחברתי מאוד. מסתבר שהוריה היגרו לארגנטינה מסוריה. היו לנו שיחות מאוד מעניינות על המצב הפוליטי והטמטום הכללי במזרח התיכון. עליתי על מונית ונסעתי אל הטרמינל המרכזי לקראת אוטובוס הלילה שחיכה לי לתחנה הבאה במסע, העיר הגדולה קורדובה.